מיקרו-ירוקים הם נבטים צעירים של ירקות או שורשים, ולעיתים רחוקות יותר דגנים, הנקטפים בשלב שבו מופיעים העלים הראשונים. גובהם אינו עולה על 5-15 ס"מ, והקטיף מתבצע תוך 12 ימים ממועד הזריעה, בהתאם לזן ולסוג הצמח. לדוגמה, נבטי חסה מוכנים תוך 5 ימים, בעוד נבטי סלק דורשים 10-12 ימים לצמיחה מלאה. בין הזרעים המתאימים לגידול מיקרו-ירוקים: סלק, סוגי חסה שונים, רוקט, בזיליקום, זני כרוב, צנון, דייקון, עדשים, חמניות ופולי סויה. מנגד, אסור לצרוך נבטים של סולניים (עגבניות, פלפלים, חצילים), תפוחי אדמה, קישואים, דלעת ושעועית, מכיוון שעליהם מכילים רעלים טבעיים - אלקלואידים. ההבדל העיקרי בין מיקרו-ירוקים לנבטים הוא שנבטים נצרכים כאשר הם רק מתחילים להצמיח שורשים, בעוד מיקרו-ירוקים גדלים מעט יותר זמן ומפתחים עלים קטנים הדומים לצמח הבוגר. מיקרו-ירוקים הופיעו לראשונה בשנות ה-80 בארה"ב, כששפים במסעדות בקליפורניה החלו לשלב אותם במנותיהם. עד סוף שנות ה-2000, הם כבר תפסו מקום של כבוד בתפריטי מסעדות רבות באירופה. יתרונות בריאותיים של מיקרו-ירוקים למיקרו-ירוקים יתרונות בריאותיים כה רבים, עד כי הם מהווים תוספת חיונית לתזונה היומית. כמעט כל אחד יכול לצרוך אותם ללא חשש. כל סוגי המיקרו-ירוקים עשירים בכמויות שיא של ויטמין C. בנוסף, הם מכילים ויטמינים מקבוצת B, ויטמין E, ניאצין, חומצה פולית, ברזל, זרחן ומגנזיום. השמנים האתריים שבהם בעלי תכונות נוגדות חמצון. בשלב הצמיחה המוקדם, הירקות מכילים ריכוז מרבי של רכיבים תזונתיים, הגבוה פי 5-6 בהשוואה לצמחים בוגרים. מחקרים מוכיחים שצמחים צעירים נספגים טוב יותר בגוף ומעבירים את מלוא יתרונותיהם התזונתיים. מיקרו-ירוקים תורמים לחיזוק המערכת החיסונית והעיכול, דלים בקלוריות, קלים לעיכול ומסייעים בהורדת כולסטרול. צריכה קבועה שלהם מסייעת בניקוי רעלים מהגוף ומעודדת התחדשות תאים.